Shaked's blog

תדמיינו אדם עומד עם שוט ארוך. אם הוא מניף את השוט קלות, נוצרות תנועות קטנות בחלקים הקרובים לידית, אבל ככל שמתרחקים, התנועות נעשות גדולות יותר ויותר. מעין "גלים" שגדלים ככל שמתרחקים מהידית. בדומה לכך, קורה בעולם שרשראות האספקה. משתמשי הקצה "מחזיקים" בידית השוט והם מיייצרים תנועות קטנות בביקושים, שנעות כלפי מעלה בשרשרת האספקה וגדלות בדרך. ככל שמתרחקים ממשתמשי הקצה, התנועות בביקושים נעשות יותר ויותר גדולות. בין משתמש הקצה לספק חומרי הגלם בשרשרת האספקה יש מספר משתנה של "תחנות" שעוברים בדרך. כל אחד מהגורמים בשרשרת האפסקה מנסה להימנע ממצב שבו אין מלאי והוא יפספס הזמנות מלקוחות. על מנת להימנע מהמצב הנ"ל ולהתמודד עם שינויים בשרשרת האספקה כל אחד מהגורמים שומר מלאי ביטחון. כתוצאה מכך נוצרים מלאים עצומים בין משתמש הקצה לספק חומרי הגלם. תופעה זו גורמת ליצרנים במעלה שרשרת האספקה לאי וודאות שפוגעת בדיוק התחזיות לביקושים וכתוצאה מכך להחזקת מלאים גדולים מהנדרש בפועל. אפקט השוט בא להסביר את התנודות במלאי כתוצאה משינויים בביקוש ככל שעולים בשרשרת האספקה. היצרנ...

חשבתם לעצמכם פעם שאתם יודעים מה יקרה בעוד X שנים? אתם חושבים שבעתיד יהיו מכוניות מעופפות? אז למה לא לעשות מזה כסף? בורסת רעיונות היא המקום בשבילכם! הרעיון הוא לייצר שוק סחר שבו אנשים ייסחרו ברעיונות. אנשים קונים מעין "נייר" שעליו כתובה האופציה, ומשקיעים ברעיון לפי כמה הם חושבים שהרעיון הזה אכן יתממש. מחיר השוק של הרעיון נקבע לפי הסיכוי שאנשים מעריכים שהרעיון אכן יתממש. אז מה ההבדל בין בורסת הרעיונות לסקרי דעת קהל? סקרי דעת קהל בניגוד לבורסת הרעיונות עלולים להיות מוטים. לאנשים לעיתים יש אינטרס להטות את הסקרים או לא להגיד את התשובה הנכונה בעיניהם. בבורסת הרעיונות לעומת זאת, אנשים משקיעים כסף ברעיון בו הם מאמינים ולכן אין להם אינטרס לאבד את כספם. בעצם משתמשים בכוח של ההמונים,"חכמת ההמונים", כדי לקבוע את מחיר השוק. בבסיס החשיבה הזאת עומד הרעיון שההמון יודע יותר טוב מה עתיד להתרחש. חברת HSX למשל, מייצרת תחזיות על סרטים באמצעות השקעות שמתבצעות ב"כסף משחק" על ידי המשתמשים. באמצעות התחזיות הללו, היא מוכרת את הנתונים למפיקי הסרטים ככלי לקבלת הח...

קשרים חזקים הם קשרים אישיים של האדם עם סביבתו הקרובה, משפחה או חברים קרובים. חוזקם של קשרים אישיים נמדד בדרך כלל על ידי כמות הזמן המושקעת, האינטנסיביות הרגשית, האינטימיות וההדדיות שמאפיינים את הקשר. אנו נוטים לייחס חשיבות רבה לקשרים אלו משום שאלו נתפסים בעיני רובנו כדבר בעל חשיבות עליונה. אבל האם קשרים חזקים באמת כאלה חזקים? אז זהו, שקשרים חזקים הם לא תמיד כאלה חזקים. במאמר, עוצמתם של קשרים חלשים, שפורסם ב 1973 על ידי הסוציולוג מארק גרנובטר, עולה הטענה שכשמגיעים לתחומים כמו שיווק, כלכלה או פוליטיקה, החוזק של הקשרים בא לידי ביטוי דווקא בקשרים חלשים. קשרים חלשים מתייחסים לקשרים שבין אדם לבין אנשים שלא שייכים למעגל הקרוב שלו- חברי ילדות, מכרים וכל מיני אנשים שפגש במהלך חייו ולא שמר איתם על קשר הדוק. עד לפני מספר שנים, הדעה הרווחת הייתה שקשרים מסוג זה הם קשרים מנוכרים, ואינם תורמים לאדם. עם השנים גישה זו השתנתה, וכיום קיימת ההבנה ש קשרים חלשים מאפשרים גישה לאוכלוסיות שאינן נגישות דרך קשרים חזקים. כמו כן, קשרים חלשים אלו תורמים יותר להפצת מידע בין בני אדם. דוגמא...

אמאזון היא חברה לסחר אלקטרוני ושירותי מחשוב ענן. בתחילת דרכה אמאזון התמקדה בעיקר במכירת ספרים, אך כיום ניתן לרכוש באתר מגוון רחב מאוד של מוצרים. ההצלחה של אמאזון טמונה בין היתר בעובדה שהיא מספקת ללקוח סביבה מיטבית לקבלת ההחלטה הנכונה לגבי איזה מוצר ידע עליו לרכוש. בעבר, כשרצינו לרכוש מגזין יכולנו פשוט ללכת לדוכן העיתונים, לדפדף במגזין ולדעת אם הוא מתאים לנו או לא. אבל היום, אם רוצים לרכוש ספר באינטרנט איך נדע שהוא עונה למה שאנחנו מחפשים? איך נדע שהוא מעניין אותנו? אמאזון, מאפשרת Inside looking לחלק מהמוצרים. למשל, ניתן לקרוא מספר עמודים מספר או ממגזין ובכך לדעת האם זה המוצר שאנו מחפשים. כמו כן, אמאזון הייתה הראשונה לאפשר ללקוחותיה להוסיף תגובות על מוצרים, כך שלקוח שרכש מוצר יכול להוסיף סקירה על המוצר. הסקירה יכולה לכלול את חווית הלקוח מהמוצר, יתרונות או חסרונות מהמוצר והתרשמות כללית. בדרך זו, לקוחות פוטנציאליים יכולים לקרוא תגובות של משתמשים אחרים ולהיעזר בהן על מנת להחליט אם המוצר מתאים להם או לא. אמאזון למעשה פיתחה מערכת סקירות שלמה בה היא מאפשרת לראות מי כתב סקירה מסוימ...

מודל   SECI הוצג על ידי נונקה וטאקוצ'י ונמנה בין אבני הראשה של תיאוריות ניהול הידע בעולם. לפי מודל זה, תהליך של יצירת ידע חדש הוא תהליך ספירלי של איטרציות בין ידע סמוי לגלוי המתקיים בכל ארגון כמעט בכל רגע נתון.  לפי מודל זה, האינטראקציה בין ידע גלוי לסמוי מובילה ליצירת ידע חדש: 1.        מעבר ידע   מסמוי לסמוי (שולייתיות)- העברת ידע בין אנשים באופן פרטני ואישי. למשל, עובד שמגיע להתלמדות אצל עובד ותיק בחברה. הידע עובר מהועבד הותיק לעובד החדש באופן אישי ולכן מוגדר כידע סמוי. 2.        מעבר ידע מסמוי לגלוי (החצנה)- העברת ידע אישי או קבוצתי בפני אנשים נוספים. ספר המתכונים של קרין גורן למשל הוא העברת ידע מסמוי לגלוי. 3.        מעבר ידע   מגלוי לגלוי (שילוב)- הכנת סקר ספרות למשל, הוא שילוב של מספר מקורות ידע   ויצירת מכנה משותף המבוסס על אותם מקורות גלויים. 4.        מעבר ידע מגלוי לסמוי (הפנמה)- שימוש במקורות מידע ציבוריים וחשופים...

בינה מלאכותית הוא מושג אשר נתבע לראשונה על ידי אלן טיורינג בשנת 1950. המושג נוצר כחלק ממבחן טיורינג, הבוחן אם אדם יכול לזהות תשובות הניתנות משני חדרים שונים, אשר באחד מהם מוצב מחשב ואילו בשני יושב אדם. הבינה המלאכותית נתפסת כיכולתו של המחשב לדמות, בצורה אינטליגנטית, פעולות אדם. מראשיתה, תפיסת הבינה המלאכותית הייתה אמביוולנטית. המתנגדים, הבינו את חשיבותה של הבינה המלאכותית להתקדמות, אך טענו כי היא עלולה לסכן את האנושות. חשש גדול שיש בקרב מדענים הוא השתלטות של רובוטים על כדור הארץ. החשש נובע מכך שיתכן כי המחשב (הרובוטיקה) יביא ליתירות של האדם בעבודות, מפעלים, ואף בנושאים שאולי כיום נראים תמוהים, אך יתכן שאף בגידול ילדים, הוראה ותפקידים אנושיים שונים. האירוע הכי משמעותי שקרה עד כה, בו יכולותיו של רובוט עלו על אלו של בן אנוש היה כאשר רובוט במפעל של פולקסוואגן הרג בן אדם. בין המתנגדים, עולה שמו של סטיבן הוקינג, שאמר בשנת 2017: " איננו יכולים לדעת אם לנצח הבינה המלאכותית תעזור לנו – או אולי היא תתעלם מאתנו ותדחק אותנו הצידה – או חלילה תשמיד אותנו ". עם זאת, יש אנ...