מודל SECI


מודל  SECI הוצג על ידי נונקה וטאקוצ'י ונמנה בין אבני הראשה של תיאוריות ניהול הידע בעולם. לפי מודל זה, תהליך של יצירת ידע חדש הוא תהליך ספירלי של איטרציות בין ידע סמוי לגלוי המתקיים בכל ארגון כמעט בכל רגע נתון. 
לפי מודל זה, האינטראקציה בין ידע גלוי לסמוי מובילה ליצירת ידע חדש:
1.       מעבר ידע מסמוי לסמוי (שולייתיות)- העברת ידע בין אנשים באופן פרטני ואישי. למשל, עובד שמגיע להתלמדות אצל עובד ותיק בחברה. הידע עובר מהועבד הותיק לעובד החדש באופן אישי ולכן מוגדר כידע סמוי.
2.       מעבר ידע מסמוי לגלוי (החצנה)- העברת ידע אישי או קבוצתי בפני אנשים נוספים. ספר המתכונים של קרין גורן למשל הוא העברת ידע מסמוי לגלוי.
3.       מעבר ידע מגלוי לגלוי (שילוב)- הכנת סקר ספרות למשל, הוא שילוב של מספר מקורות ידע  ויצירת מכנה משותף המבוסס על אותם מקורות גלויים.
4.       מעבר ידע מגלוי לסמוי (הפנמה)- שימוש במקורות מידע ציבוריים וחשופים לכל, למידתם והפנמתם. כך למשל, אם קראתי את המתכון של קרין גורן, ועשיתי אותו שוב ושוב עד שיצרתי מתכון חדש וטעים יותר- הפכתי ידע גלוי, לידע סמוי שידוע רק לי.

יצירת הידע נובעת מהמעברים בין ארבעת המצבים הנ"ל תוך הרחבת מעגל השותפים- מהפרט, לקבוצה, לארגון, בין ארגונים...

אבל איפה נוצר הידע?

תפיסת הba נועדה לסייע במענה על שאלה זו. "ba" משמעותו מקום. המקום הזה יכול להיות פיסי (משרד), וירטואלי (אימייל), מנטאלי (חוויות משותפות, רעיונות) או כל שילוב של שלהם. "ba" הוא מעין חלל משותף שמשמש יסוד ליצרת ידע.

אני מאמינה כי חשוב להנחיל תרבות של שיתוף ידע בארגונים, ויצירת סביבת שיתוף ידע בה כל עובד תורם מהידע האישי שלו ונתרם מהידע האישי והניסיון של עובדים אחרים. בדרך זו, ידע של עובד בודד יתורגם מיד לידע שישמש עובדים נוספים. כמו כן, עובדים שמשתפים אחד את השני במידע, תורמים ליעילות העבודה בארגון.

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

עוצמתם של קשרים חלשים

קשרים חזקים הם קשרים אישיים של האדם עם סביבתו הקרובה, משפחה או חברים קרובים. חוזקם של קשרים אישיים נמדד בדרך כלל על ידי כמות הזמן המושקעת, האינטנסיביות הרגשית, האינטימיות וההדדיות שמאפיינים את הקשר. אנו נוטים לייחס חשיבות רבה לקשרים אלו משום שאלו נתפסים בעיני רובנו כדבר בעל חשיבות עליונה. אבל האם קשרים חזקים באמת כאלה חזקים? אז זהו, שקשרים חזקים הם לא תמיד כאלה חזקים. במאמר, עוצמתם של קשרים חלשים, שפורסם ב 1973 על ידי הסוציולוג מארק גרנובטר, עולה הטענה שכשמגיעים לתחומים כמו שיווק, כלכלה או פוליטיקה, החוזק של הקשרים בא לידי ביטוי דווקא בקשרים חלשים. קשרים חלשים מתייחסים לקשרים שבין אדם לבין אנשים שלא שייכים למעגל הקרוב שלו- חברי ילדות, מכרים וכל מיני אנשים שפגש במהלך חייו ולא שמר איתם על קשר הדוק. עד לפני מספר שנים, הדעה הרווחת הייתה שקשרים מסוג זה הם קשרים מנוכרים, ואינם תורמים לאדם. עם השנים גישה זו השתנתה, וכיום קיימת ההבנה ש קשרים חלשים מאפשרים גישה לאוכלוסיות שאינן נגישות דרך קשרים חזקים. כמו כן, קשרים חלשים אלו תורמים יותר להפצת מידע בין בני אדם. דוגמא...
המשך לקרוא
בינה מלאכותית הוא מושג אשר נתבע לראשונה על ידי אלן טיורינג בשנת 1950. המושג נוצר כחלק ממבחן טיורינג, הבוחן אם אדם יכול לזהות תשובות הניתנות משני חדרים שונים, אשר באחד מהם מוצב מחשב ואילו בשני יושב אדם. הבינה המלאכותית נתפסת כיכולתו של המחשב לדמות, בצורה אינטליגנטית, פעולות אדם. מראשיתה, תפיסת הבינה המלאכותית הייתה אמביוולנטית. המתנגדים, הבינו את חשיבותה של הבינה המלאכותית להתקדמות, אך טענו כי היא עלולה לסכן את האנושות. חשש גדול שיש בקרב מדענים הוא השתלטות של רובוטים על כדור הארץ. החשש נובע מכך שיתכן כי המחשב (הרובוטיקה) יביא ליתירות של האדם בעבודות, מפעלים, ואף בנושאים שאולי כיום נראים תמוהים, אך יתכן שאף בגידול ילדים, הוראה ותפקידים אנושיים שונים. האירוע הכי משמעותי שקרה עד כה, בו יכולותיו של רובוט עלו על אלו של בן אנוש היה כאשר רובוט במפעל של פולקסוואגן הרג בן אדם. בין המתנגדים, עולה שמו של סטיבן הוקינג, שאמר בשנת 2017: " איננו יכולים לדעת אם לנצח הבינה המלאכותית תעזור לנו – או אולי היא תתעלם מאתנו ותדחק אותנו הצידה – או חלילה תשמיד אותנו ". עם זאת, יש אנ...
המשך לקרוא