Shaked's blog

מודל   SECI הוצג על ידי נונקה וטאקוצ'י ונמנה בין אבני הראשה של תיאוריות ניהול הידע בעולם. לפי מודל זה, תהליך של יצירת ידע חדש הוא תהליך ספירלי של איטרציות בין ידע סמוי לגלוי המתקיים בכל ארגון כמעט בכל רגע נתון.  לפי מודל זה, האינטראקציה בין ידע גלוי לסמוי מובילה ליצירת ידע חדש: 1.        מעבר ידע   מסמוי לסמוי (שולייתיות)- העברת ידע בין אנשים באופן פרטני ואישי. למשל, עובד שמגיע להתלמדות אצל עובד ותיק בחברה. הידע עובר מהועבד הותיק לעובד החדש באופן אישי ולכן מוגדר כידע סמוי. 2.        מעבר ידע מסמוי לגלוי (החצנה)- העברת ידע אישי או קבוצתי בפני אנשים נוספים. ספר המתכונים של קרין גורן למשל הוא העברת ידע מסמוי לגלוי. 3.        מעבר ידע   מגלוי לגלוי (שילוב)- הכנת סקר ספרות למשל, הוא שילוב של מספר מקורות ידע   ויצירת מכנה משותף המבוסס על אותם מקורות גלויים. 4.        מעבר ידע מגלוי לסמוי (הפנמה)- שימוש במקורות מידע ציבוריים וחשופים...

בינה מלאכותית הוא מושג אשר נתבע לראשונה על ידי אלן טיורינג בשנת 1950. המושג נוצר כחלק ממבחן טיורינג, הבוחן אם אדם יכול לזהות תשובות הניתנות משני חדרים שונים, אשר באחד מהם מוצב מחשב ואילו בשני יושב אדם. הבינה המלאכותית נתפסת כיכולתו של המחשב לדמות, בצורה אינטליגנטית, פעולות אדם. מראשיתה, תפיסת הבינה המלאכותית הייתה אמביוולנטית. המתנגדים, הבינו את חשיבותה של הבינה המלאכותית להתקדמות, אך טענו כי היא עלולה לסכן את האנושות. חשש גדול שיש בקרב מדענים הוא השתלטות של רובוטים על כדור הארץ. החשש נובע מכך שיתכן כי המחשב (הרובוטיקה) יביא ליתירות של האדם בעבודות, מפעלים, ואף בנושאים שאולי כיום נראים תמוהים, אך יתכן שאף בגידול ילדים, הוראה ותפקידים אנושיים שונים. האירוע הכי משמעותי שקרה עד כה, בו יכולותיו של רובוט עלו על אלו של בן אנוש היה כאשר רובוט במפעל של פולקסוואגן הרג בן אדם. בין המתנגדים, עולה שמו של סטיבן הוקינג, שאמר בשנת 2017: " איננו יכולים לדעת אם לנצח הבינה המלאכותית תעזור לנו – או אולי היא תתעלם מאתנו ותדחק אותנו הצידה – או חלילה תשמיד אותנו ". עם זאת, יש אנ...